על טיפול בדיבור

כשאנו פונים לטיפול אצל רופא אנו מצפים כי יאבחן ממה אנו סובלים וירשום תרופה מתאימה הנגזרת מהאבחנה. את אותם ציפיות יש לנו לעתים מפסיכיאטר – נבקש אבחנה וטיפול תרופתי שתואם לאבחנה. טיפול פסיכולוגי לעומת זאת עובד לעתים קצת אחרת. אבחנה שהיא רק פסיכיאטרית עוזרת להבין את המטופל בצורה חלקית בלבד, שכן הכאב הנפשי אינו מנותק מהאדם הסובל ממנו. רוב הקשיים והמצוקות שמביאים אנשים לטיפול פסיכולוגי קשורים קשר הדוק לאופן בו הם חיים את חייהם. כך, טיפול פסיכולוגי מנסה לא רק להבין עם מה מתמודד המטופל, אלא להבין את המטופל עצמו ואת עולמו.

בטיפול פסיכולוגי הפסיכולוג משקיע מאמץ לא באבחנה בלבד אלא בהבנה כיצד המטופל נוכח בעולם ושיתוף המטופל בהבנות אלו – הטיפול מנסה לעזור למטופל להבין את עצמו. למשל במפגש עם מטופלת הסובלת מדיכאון ננסה להבין יחד את הדיכאון – מה לדעתה משפיע לרעה על מצב רוחה, מה מעורר בה לתפיסתה תחושות של ריקנות וייאוש. הרעיון המרכזי הוא שלתחושות שלנו יש משמעות. הן לא משהו שפשוט צריך להעלים אלא דווקא משהו ששווה להבין. זה לא קל, לרוב אנחנו רוצים להסיר מעלינו כאב באופן מיידי, כאן ועכשיו, אך בבסיס הטיפול הפסיכולוגי הפסיכודינאמי קיימת הנחה שיש לנסות ולהבין את הכאב לפני שנוכל להפחיתו.

וזה לוקח זמן. כי לכולנו לוקח זמן לגלות את עצמנו ולחשוף את קשיינו וחולשותינו גם לעצמנו, כל שכן בנוכחות אחרים. הפגישה הטיפולית היא הזמנה. הזמנה להבחין במחשבות שלנו, בתחושות שלנו, ברגשות שלנו ובמה שעובר עלינו. בטיפול אנו מגלים מחדש חלקים בעצמנו, מכירים בצרכינו ומצליחים כך לבטא ולתקשר אותם טוב יותר לאחרים משמעותיים בחיינו.

איתן וייס, פסיכולוג ברחובות.